ינואר – אוויר, קרח ושלג

אז הקור הגיע במלא עוצמתו, ואיתו גם.. שלג. אחרי שלמדנו, כמו לונדונאים ותיקים, שיום של שמש אומר שאולי נחמד מאד לצפות בשמש מבעד לזכוכית הכפולה של החלון, אבל זה גם אומר שאין עננים ולכן – קררר. הגיע השלג.

החדשות הטובות – אין צורך לקרצף קרח מהשמשות של הרכב בבוקר (אבל אם יש שלג על הכביש – אז ממש, אבל ממש, לא כדאי לנסוע). הילדים מרוגשים לחלוטין וכמובן שיש לנו איש שלג קטן בחצר – אבל הבה נתחיל מההתחלה.

אז כדי לכסות את (רוב) האלמנטים, התחלנו את החודש עם ביקור במוזיאון חיל האוויר המלכותי (בריטים או לא בריטים?). המקום מרשים במיוחד – בשדה תעופה ישן מחוץ ללונדון, שרושם לזכותו טיסה מאויישת ראשונה ב1862 (אמנם, בבלון ולא במטוס) ואת הטיסה הממוכנת הראשונה מלונדון למנצסטר (עוד כאן). היום המוזיאון מכיל עשרות מטוסים (אמיתיים) בכמה האנגרים שביניהם הילדים יכולים להתרוצץ, סרטי תלת מימד. בכניסה, תמורת סכום פעוט (הכניסה בחינם) מקבלים דף משימות לפי גיל. וכך מתרוצצים בין המטוסים, כאשר צריך לזהות את המטוס או מאפיין שלו (למשל סמל יחידה). המטוסים תלויים באוויר בכבלי פלדה, פזורים, אפשר להכנס לחלק – מגניב ביותר.

: Expanding horizons

: רק להתבונן ולהתלהב

: גם את זה אפשר

: סימולטור גילשונים

: החלק המדעי – נסה כוחך בטיסה

: Nothing quite like a huge hangar full of planes hanging by wire

בסופש שאחרי – תערוכת פיסולי קרח באחד מהרציפים על התמז. בתמז כבר מזמן לא מעמיסים אוניות משא (לפחות לא במרכז העיר) אלא כל האזור הפך לאיזור משרדים מפונפן להפליא. בין האנשים האלגנטיים והמכוניות היקרתיות (שלא לדבר על תחנת התחתית שנפתחת לקניון תת קרקעי מפואר ביותר) – תחרות פיסול קרח בין לאומית, בין צוותי חדורי מוטיבציה מצפון אירופה (טוב, נו – אני לא מניח שלצוות שמגיע מצד החמים יותר של הכדור יש סיכוי). אנחנו הגענו ביום השני מתוך שלושה (ביום השלישי – החלטת השופטים) כך שרוב הפסלים היו גמורים כמעט לגמרי. בין השעשועים לקהל – קיר "גרפיטי" שבו כל אחד יכול לבוא ולסתת קצת. ויתרנו עקב התור על קורס פיסול בקרח – עם בלוק קרח בחינם. הפסלים – מרשימים ביותר, דבר שלמדתי – כל כלי כשר לפיסול בקרח – כולל מגהץ אם פתאום התקמט לך הפסל.

: גם אני לא הבנתי

: הצוות השוודי

: בסימן האוליפיאדה

: פינת שלג בתערוכה

: אמריקאים, אלא מה?

: I liked the fishtail carved "within" the ice cube

ואז, בשבוע הזה – תחזית לשלג. היה כיף להתעורר עם הילדים ולראות לבן בחוץ. עם קצת שלג לונדון מתמודדת היטב, אבל כשירדו עשרה סנטימטרים כבר סגרו את בית הספר, והיתה לנו כמעט תאונה קלה באיסוף – אי אפשר לנהוג על שלג בלי צמיגי שלג. ומזל שהרחובות הראשיים מפונים ומומלחים. הרחוב שלנו הוא קטן וצדדי, ופה באו לעזרתנו המדרכות האנגליות הלא סלחניות (שעליהן שילמנו כבר בקיץ בצמיג אחד) – הן עובדות יופי בלעצור את הרכב המחליק. אחרי שאיפסנו את הרכב לסופש, לקחנו את המזחלת שנקנתה בחכמה בעוד מועד, ויצאנו אל הפארק. הקטן התלהב מאד, ולא הפסיק להחליק במורד הגבעה – עם הפנים קדימה, עם הגב קדימה – ומה לא.